ילידת 1961, בת ליוסף ורחל טסה, זוג עולים מתימן.

גדלה בשכונת התקווה בדרום תל אביב.

כבר בילדותה סומנה כ״המיוחדת״ – צנועה, אוהבת אדם, אוהבת ארץ, טובת לב וטובת מראה.
במשך כל חייה הבוגרים עסקה בעזרה לזולת, פעמים רבות ללא ידיעת סובביה.

בשירותה הצבאי תפקדה כמפקדת טירונים, שוחררה כסמלת ועל תפקיד זה קיבלה אות הצטיינות מטעם הבט״ר.

בגיל 25 סיימה בהצלחה לימודי תואר ראשון בעבודה סוציאלית באוניברסיטה העברית בירושלים.

פעלה 30 שנה כעובדת סוציאלית בעיריית ברמת גן, והייתה לשם דבר במדור לרווחת אוכלוסיית הקשישים בעיר.

הלכה בטרם עת לאחר מאבק במחלת הסרטן, חודשים ספורים לאחר אבחון המחלה.

מחלתה ולכתה הפתאומית של טליה הותירה אותנו מופתעים וכואבים – טליה הייתה לנו בת, אחות, רעייה, חברה, אמא, ובשנה האחרונה לחייה זכתה להיות גם סבתא.

במורשתה שבה אנו גאים הורישה לנו תקווה וכוחות להמשיך, לבחור בנכון ולא בקל, ולהאמין בטוב ולא ברע.

אוהבים, זוכרים, ומתגעגעים.