טליה חברה יקרה ונשמה טובה
עדיין לא נתפס אצלי מה שקורה פה. שכל ההכנה שואגת שתהיה לנו – אין מוכונת, כאב וקשה!
21 שנים של עבודה משותפת וחברות שרקמה והתחזקה עם הזמן. זכיתי האמת. אפילו קראת לי אוחתי 🙂
את יודעת שתמיד אמרתי שאת מלכה במובן היפה והטוב של הדבר. בזמן האחרון ראיתי והבנתי עד כמה זה נכון וגם גיליתי כמה את גיבורה.
חדשים של התמודדות וסבל גדול ולא אנושי שחווית ויחד איתך רובי עדי אלעד ואלון. האהובים שלך. לא שמעתי אותך מתלוננת, מקטרת או מבכה את גורלך. סבלת בשקט האופייני לך ודווקא ציינת והיית מסוגלת לראות הדברים הטובים שכן היו בחייך. ידעת להנות מדברים קטנים ופשוטים. נאחזת בטוב ובאהבה האין סופית שקיבלת מכולם, מקרוב ומרחוק והתחזקת.
כמו כל חייך, גם תקופה זו הייתה מלאה במשמעות ועשייה. כשאת נלחמת על חייך ולא מוותרת, התנהלת וניהלת את העניינים ואת כולנו, כמו שרק את יודעת לעשות. הצבת לעצמך יעדים ומשימות ועמדת בהם. מהמקום הכל כך אופייני לך, של דאגה לעתיד טוב יותר לכולם.
עזרת לכולנו לעשות תהליך של פרידה. כל מי שבא לחזק יצא מחוזק וניפעם ממך ומהגדולה שלך. כדרכך, דאגת לחבק, לתת הרגשה טובה וציידת בטיפים ובעצות טובות לחיים. המשכת בנתינה הענקית שלך כמו תמיד. ממיטת חולייך, במצבים הכי קשים לא שכחת להתייחס לאנשים ולאירועים בחייהם. ברגישות ובאהבה שלחת ברכות, ריגשת וחיזקת.
כל מי שנמצא פה זכה בדרך זו או אחרת להכיר את המעלות שניחנת בהם. ובכל זאת, אני רוצה לספר לכולם, לקהל הרב שהגיע לכאן לכבד אותך ולהביע אהבה לך וליקירייך, שידעו, שאצלנו במחלקה לרווחת הגמלאי ברמת גן וזו לא קלישאה, אלא מציאות שהייתה שנים רבות, יש טליה – "האישה היפה" במלוא מובן המילה. מודל לחיקוי, לערכיות, לאנושיות ולמקצועיות. עובדת סוציאלית קלאסית ואמיתית בכל רמ"ח אבריה. איכותית ברמות אחרות. לא סתם מרים מרקוס ז"ל האהובה, האישה שהערצת בחייך (הערצת שתי נשים, הראשונה היא אמא רחל היקרה שלך והשנייה מרים שלנו).. לא סתם מרים העריכה ואהבה אותך מאוד כאדם וכאשת מקצוע.
אצלנו במחלקה מי שרצתה להירגע, להתייעץ, לחשוב בהגיון, לעשות סדר בראש, לפתור בעיה באופן אחר ועם חשיבה מחוץ לקופסא, ידעה שכדאי לה להיכנס לטליה המיוחדת שלנו. לא משנה כמה היית עסוקה, כמה ניירות ונושאים יש לך לטיפול על שולחנך. ברגע שמישהו זקוק את אתו ובשבילן. מקדישה לו את כל הזמן שאין לך, עם סבלנות רבה, הקשבה מלאה ועיניים טובות ויפות. רק רוצה לעשות טוב על הנשמה, לתת, לעזור. איכשהו תמיד יוצאים ממך רגועים ואסופים.
כמה נתינה, חמלה, אצילות נפש, אהבת אדם, צניעות, ענווה, חוכמה, שנינות, חריצות, יושר, חוש הומור, כבוד לאדם באשר הוא אדם, דיבור בגובה העיניים. ולא משנה אם זו חברה טובה, קולגה, או פונה שזכה להיות בקשר
איתך, שהארת אותו באורך והשפעת על חייו. והיו רבים רבים כאלה בר"ג.
החדר שלך בעבודה עומד עדיין ריק, פתוח, עם התמונות של המשפחה על הקיר. מחכה לך. המנהלות שלנו השכילו להתנהל ברגישות רבה אל מול המצב הכל כך כואב לך, למשפחה ולכולנו, כיאה לאגף רווחה ולערכי העבודה הסוציאלית. – זה ממש לא מובן מאליו. כולנו חיכינו וקיווינו שתחזרי למקום שלך אצלנו ואיתנו.
טליה, תמיד דאגת לילדים ולמשפחה. רק רצית שיהיו בריאים מאושרים ומאוחדים. העברת להם ערכים והיית עבורם מודל. אני יודעת שהחדשים האחרונים נתנו לך נחת, שקט ושלווה בנושא זה.
רובי והילדים עטפו אותך באהבה ובמסירות אין קץ. כל אחד מהם, בדרכו המיוחדת וכולם ביחד כמשפחה מלוכדת. בדיוק כמו שהיית רוצה. אני בטוחה שהערכים והמודלינג שרובי ואת עשיתם להם כל השנים ילוו אותם כל חייהם ויהיו נר לרגליהם.
תודה לך טליה. אני אוהבת אותך.
נוחי יקרה על משכבך בשלום ובשלווה.
חברתך רותי סלם
